<h1>הגהות שערי דורא סימן ד'</h1>
<h2>דף כב:</h2>
אשה שאומרת לבעלה אל תיגע בי שאני נידה ואח"כ אמרה טהורה אני ומשחקת הייתי בך אינה נאמנת א)אך אם נתנה ב)אמתלא וטעם לדבריה למה אמרה מתחיל' שהיא נידה נאמנת כגון שאמרה סבורה הייתי להיות נידה ועתה בדקתי את עצמי שאינו כך או מדברי[ם] אחרים כיוצא בזה נאמנת פרק ב' דכתובות אמרינן אהא שמעתתא דשמואל לא עביד עובדא הכי בנפשיה ופרש"י שאמרה לו אשתו טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני ונתנה אמתלא לדבריה ופירש ממנה עד שטבלה. [שערי דורא הלכ' נדה סימן ד']. א)0אבל הוחזקה נידה בשכנותיה כגון שראוה שלבשה בגדי נידותה ואח"כ אמרה טהורה אני אפילו נתנה לו אמתלא לדבריה למה לבשה בגדי נידותיה כגון שאמרה לבשתי אותה כדי שתניחני עכשיו אינה נאמנת כיון דהוחזקה נידה בשכנותיה הוי כאילו ראוה עכ"ל. ב)0אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת כיצד תבעה בעלה לתשמיש ואחותה או אמה היו בחצר ואמרה טמאה אני ואח"כ אמרה טהורה אני ולא אמרתי לך טמאה אני אלא מפני אמי או אחותי שמא יראו אותנו הרי זו נאמנת וכן כל כיוצא בזה, מיימוני פ"ד מאיסורי ביאה. וכן אם אמרה מחמת תשות כח אמרתי שלא היה בי כח לתשמיש בעת ההיא הרי זו אמתלא כדאיתא בירושלמי. עכ"ל הג"ה מיימוני. והכי איתא בפ"ב דכתובות בתוספות בדיבור וא"ה לא עביד שמואל עובדא בנפשיה. ר"ח מביא הירושלמי שמואל בעי לאזדקוקי לאתתיה אמרה לו טמאה אני ולמחר אמרה טהורה אני. אמר לה אתמול טמאה יומא דין טהורה אמרה ליה אתמול לא הוי בי חילא בההיא שעתא אתא שמואל ושאיל ליה לרב ואמר ליה אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת עכ"ל. אם נתנה אמתלא לדבריה למה אמרה כן מתחילה או מחמת טעות או מחמת שלא היתה בריאה ולא היה בה כח לתשמיש נאמנת, בסמ"ג לאוין סימן קי"א.
